השוואה בין סיבית ירוקה לסנדוויץ' ע"י מכון התקנים הישראלי
סנדוויץ’ OUT, סיבית IN: המהפכה של עולם עיצוב המטבחים כבר כאן
גם אתם חושבים ש”סנדוויץ’ הוא החומר המתאים ביותר למטבח”? חשבו שוב. בעולם, ובשנים האחרונות גם בישראל, כבר מבינים שיש חומרים מומלצים הרבה יותר. בד בבד, חלה עלייה בפופולאריות של הסיבית (שבבית) ובמודעות לגבי היתרונות המגוונים שלה. סקרנו עבורכם את אחת המגמות החשובות בעולם חומרי הגלם בשנים האחרונות
לפני כמה עשורים, נראה שהבחירה המקובלת כחומר גלם עבור מטבחים הייתה עץ סנדוויץ’ (לביד). עד כדי כך הוא “השתלט” על התחום, עד שראו אותו כמעין ברירת מחדל. בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי משמעותי. פתאום רבים שמים לב שגם לסנדוויץ’ יש חסרונות, ובעיקר – שיש אלטרנטיבות מוצלחות הרבה יותר.
סיבית, או שבבית, הוא אחד החומרים החמים כיום בעולם עיצוב המטבחים בפרט והעיצוב בכלל, ולראיה: כמעט בכל מדינות העולם כבר עברו מסנדוויץ’ לסיבית. הנה כל מה שחשוב לדעת על ההבדלים בין החומרים, השוואה בסופה תבינו גם אתם את המעלות המגוונות של הסיבית.
על הבעייתיות שבסנדוויץ’
באופן כמעט מסורתי, מטבחים ורהיטים רבים בישראל יוצרו מעץ הסנדוויץ’. בתחילה תעשיית לוחות הסנדוויץ’ המקומית הייתה משובחת בכל קנה מידה. הלבידים שיוצרו בה, באמצעות עץ יקר שיובא מאפריקה, היו באיכות גבוהה. הבעיה היא שמחירי הלוחות עלו בהדרגה, כמתבקש בתנאים של מונופול, והיו גבוהים יותר בהשוואה ללוחות מקבילים מעבר לים. כאשר השוק בישראל החל להיפתח לתחרות, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ירד המכס ובהמשך לכך מחירי הלבידים המיובאים. המפעלים המקומיים קרסו והסטנדרטים של החומרים המיובאים ירדו.
בתחילה התפיסה לפיה לוחות הסנדוויץ’ הם הבחירה הנכונה למטבח הייתה מושרשת, אבל ככל שהזמן עובר, אנחנו עדים לירידה דרסטית בביקוש ללוחות הסנדוויץ’ בגלגול הנוכחי שלהם. סיבה מרכזית ראשונה לכך היא עוביו של לוח הסנדוויץ’ שלפעמים במהלך הייצור אינו אחיד לכל אורכו, כך נוצר לוח עקום אשר מקשה על הרכבת ארונות מדויקים שיהוו תשתית ישרה לפרזול. כמו כן סנדוויץ’ ידוע כחומר “נושם”, המתכווץ או מתרחב עקב שינויים ברמות הלחות או הטמפרטורה.
בנוסף לכך הסנדוויץ’ שנמצא כיום בשימוש בישראל מגיע בעיקר מסין ומיעוטו מרוסיה. בשתי המדינות איכויות ההפקה והייצור שלו נמוכה, ובעיקר אין פיקוח על האופן בו הדבר נעשה. כך היעדר הפיקוח מסביר מדוע הסנדוויץ’ עלול לטמון בחובו סיכון בריאותי עבור המשתמשים בו: דוגמא מוחשית לכך היא כאשר אנו נכנסים לחנות רהיטים ומרגישים ריח שמתפרש כ”ריח של ריהוט חדש”, אבל בעצם זהו ריח של הדבקים הרעילים שפוגעים בבריאותנו. הדבקים שמדביקים את הסנדוויץ’ עלולים לפלוט רעלים גם שנים קדימה, ובהיעדר פיקוח הולם הדבר עלול לסכן את בריאותינו. בהשוואה לכך במדינות אירופה סיבית נמצאת תחת פיקוח ומחייבת עמידה בתקנים שונים.
היתרונות של הסיבית
“רוב חברות המטבחים והיצרנים באירופה ובארצות הברית מעניקות כיום עדיפות ברורה לסיבית”, כך גם חברת מטבחים איטלקית ARAN CUCUNE אשר ממליצה על שבבית לצורך ייצור המטבחים והמשטחים השונים. “אחת הסיבות לכך היא התפתחות החומר עם השנים, הנובעת במידה רבה מהתפתחות הטכנולוגיה ועמידה בתקנים מחמירים”. שינויים אלה מביאים לכך שכיום הסיבית הוא חומר עמיד במיוחד, שלמעשה הצליח לעקוף את הסנדוויץ’ מהבחינה הזו. ניתן למצוא כיום סיביות העמידות בתנאים המורכבים ביותר, לרבות תנאי חוץ או אפילו אש. כמו כן הסיבית אינה מושכת אליה אי אילו מזיקים ותולעים, להבדיל מסנדוויץ'”.
לוח סיבית בהמשך לכך הוא ישר פי כמה בהשוואה לסנדוויץ’, מה שמאפשר התקנת פרזולים חדשניים שינועו בקלות ובנייה של רהיטים מדויקים שאף יישמרו היטב עם הזמן. בסוגים האיכותיים יותר של הסיבית אחיזת הבורג משופרת, כשבחלק מהלוחות קיימת אפשרות להוציא או להכניס את הבורג מבלי שתהיה פגיעה בחומר או בקדח.
ויש גם אישור של מכון התקנים
אולי ההוכחה הניצחת לעדיפות של שבבית על פני סנדוויץ’ היא בדיקה שערך מכון התקנים הישראלי. הבדיקה העמידה מצד אחד שבבית ירוקה תוצרת EGGER, ומהעבר השני לוח סנדוויץ’ בציפוי פורמייקה. ממצאי הבדיקה הראו בצורה חד משמעית כי לוח שבבית מתאים יותר לייצור של מטבחים וארונות קיר, בהתייחס לשני פרמטרים עיקריים: עמידות במים והתנגדות לשליפת בורג.
כיום מייצרים סיבית משבבים דקים המשולבים בעיסת דבק, אותה מוזגים לתבנית ומכניסים לתנור. התוצאה היא משטח שלא סופח לחות מהאוויר ולכן אינו מושפע מתנאים קיצוניים של חום או קור. בעבר היה חשש שבדבק יהיה פורמלדהיד, שיטמון בחובו סיכון בריאותי עבור הנחשפים אליו. אלא שכיום התקנים העולמיים מאפשרים שימוש מינימלי בלבד בדבקים אלו, ברמה שאינה מעמידה סיכון כלשהו עבור האדם. בחברות רהיטים יוקרתיות משתמשים כיום בלוחות שבבית “ירוקים” בעלי תקן ארופאי E1 ובלוחות בעלי תקן אמריקאי CARB 2, אשר מחמיר עוד יותר בהקפדה על פליטת רעלים ושמירה על בריאות האדם ואיכות הסביבה.
כך העולם משתנה ותעשיית הרהיטים משתנה יחד אתו. מה שהבינו באירופה כבר מזמן מגיעה גם לישראל. אז בפעם הבאה שתיכנסו לחנות רהיטים שאלו את השאלות הנכונות: בדקו איפה מייצרים את חומרי הגלם, האם חברת הייצור עומדת בתקנים בין-לאומיים, שימו לב שלא יהיה ריח של “ריהוט חדש” באולם התצוגה וראו את רמת ההרכבה והגמורים של המוצרים, מה שמעיד על איכות חומרי הייצור.
